מחלות עיניים שכיחות

מחלות עיניים הן בדרך כלל מחלות שאינן מסכנות חיים ולכן לא תמיד מקבלות מספיק תשומת לב. ואולם, מחלות עיניים פוגעות בתפקודים היומיומיים, גורמות לירידה באיכות החיים, ובמקרים קיצוניים שבהם הן אינן מטופלות, מחלות עיניים עלולות להוביל לעיוורון. מדובר במחלות עיניים שכיחות למדי כמו קרנית חרוטית, גלאוקומה, קטרקט, ניוון מרכז הרשתית ויובש בעיניים.

מהי קרנית חרוטית (קרטוקונוס)?

קרנית חרוטית (קרטוקונוס) היא מחלת עיניים אופיינית לגילאי 18- 40 הגורמת לעיוות בקרנית העין. העיוות בקרנית גורם לה לקבל צורת חרוט (קונוס), ההופך אותה לדקה יותר במרכזה ובחלקה התחתון. השינוי בעובי ובצורת הקרנית גורם לקרני האור המגיעות לעין להתעוות ובשל כך המטופל סובל מתופעות של קוצר ראייה וטשטוש ראייה.

כיצד מאבחנים ומטפלים בקרנית חרוטית?

האבחון נעשה על ידי אופטומטריסט קליני באמצעות מכשיר למיפוי קרנית. במקרים קלים של קרנית חרוטית ניתן לתקן את קוצר וטשטוש הראייה בעזרת משקפיים או עדשות מגע מיוחדות, המותאמות למטופל בקליניקה של האופטומטריסט. במקרים חמורים יותר, המתגלים באיחור, ושבהם הפגיעה בקרנית קשה יותר, יש לפנות לרופא עיניים המתמחה בניתוח להשתלת קרנית.

מה גורם ללחץ תוך עיני (גלאוקומה)?

במחלת הגלאוקומה הלחץ בתוך העין גובר, על פי רוב בשל ליקוי שחל בתהליכי ניקוז הנוזלים, וגורם לנזק לעצב הראייה. הנזק לעצב הראייה עלול להוביל לצמצום שדה הראייה, ולפגיעה ביכולת לבצע פעולות יומיומיות הדורשות שדה ראייה פריפריאלי מלא כמו נהיגה. הגלאוקומה יכולה להיות א-סימפטומטית במשך תקופה ממושכת ומקרים רבים מתגלים רק בשלב מתקדם של המחלה.

מהן דרכי הטיפול והאבחון בלחץ תוך עיני (גלאוקומה)?

אבחון של גלאוקומה דורש בדיקה כפולה – ראשית, באמצעות מכונה המודדת את הלחץ התוך עיני, ובמקביל, במכשיר לבדיקת שדה הראייה. הטיפול הראשוני במקרים קלים ובינוניים של לחץ תוך עיני הוא באמצעות טיפות עיניים שיש לקבל במרשם רופא. טיפות העיניים מסייעות בהפחתת הנוזלים המופרשים מהעין ובאיזון הלחץ התוך עיני. במקרים חמורים, כשטיפות העיניים אינן מסייעות, יש צורך בהתערבות כירורגית או בניתוח לייזר על מנת להפחית את הלחץ.

מהן ההשלכות של קטרקט על יכולת הראייה של המטופל?

קטרקט הוא מצב שבו מתפתחת עכירות על העדשה התוך עינית הטבעית. הקטרקט גורם לירידה בחדות הראייה, לאיבוד היכולת להבחין בצבעים ולתחושה גוברת של הסתנוורות בעת חשיפה לתאורה (טבעית ומלאכותית כאחת). האבחון של מחלת הקטרקט משלב בין בדיקת ראייה רגילה, הבוחנת את חדות הראייה, לבין בדיקה במכשיר סליט-למפ (slit lamp), שהוא מיקרוסקופ המאפשר לבדוק את העדשה ואת רמת העכירות שהתפתחה בה.

האם ניתן לטפל בקטרקט בקליניקה של אופטומטריסט קליני?

אכן כן. עד רמה מסוימת של שילוב בין כמות הקטרקט שהצטברה על העדשה לבין רמת הירידה בחדות הראייה ניתן לטפל בקטרקט באמצעות משקפיים עם פילטרים מיוחדים, המותאמים למטופל על ידי אופטומטריסט קליני. עם זאת, החל מרמה מסוימת, הנקבעת בעת האבחון, נדרש ניתוח להסרת קטרקט. את הניתוח מבצע רופא עיניים המתמחה בכך.