בהסדר עם כללית פלטינום
ומאוחדת שיא
קרטוקונוס היא מחלה אשר מעוותת את צורת הקרנית וכתוצאה מכך פוגעת בראייה. קרטוקונוס אינה גורמת לעיוורון אך היא בהחלט פוגעת בתפקוד היומיומי ואבחון מוקדם חשוב על מנת לטפל בצורה יעילה ולמנוע הידרדרות.
מחלת קרטוקונוס
הקרנית ממוקמת בחלק הקדמי של העין וצורתה התקינה היא צורה של כיפה. לקרנית יש תפקיד בשבירת האור ושליטה על עוצמת האור שמגיעה לעין ולכן היא חשובה מאוד ליכולת שלנו למקד את הראייה.
קרטוקונוס היא מחלה אשר גורמת לעיוות של צורת הקרנית. המילה קרטוקונוס לקוחה מיוונית, כאשר קרטו = קרנית, וקונוס = צורת חרוט. הפירוש המילולי מתאר בצורה טובה את מהות המחלה, כאשר במקום צורת הכיפה התקינה, הקרנית מתעוותת ומקבלת בהדרגה צורה שדומה יותר לחרוט.
מהם הסימפטומים?
כפי שבוודאי אפשר להבין, עיוות הקרנית פוגע ביכולת שלה לקלוט את האור בצורה תקינה ולכן הסימפטומים הכי נפוצים הם פגיעה בראייה. לרוב התלונות הן על ירידה בחדות של הראייה ולכן יש קושי לזהות עצמים רחוקים, קושי להבחין בעצמים כאשר יש ניגודיות גבוהה (למשל חפץ כהה על רקע של קיר לבן ומואר) והופעה של הילה סביב מקורות אור. לרוב אדם אשר חווה פגיעה בראייה יפנה לרופא עיניים או לאופטומטריסט כדי לבצע בדיקות ראייה להתאמת משקפיים.
מהם הגורמים למחלה?
למרות שהמחלה מוכרת כבר שנים רבות, עד היום לא יודעים באופן מוחלט מהם הגורמים. ככל הנראה שיש מרכיב גנטי למחלה, אך הוא עדיין לא זוהה בוודאות.
השערות נוספות מציעות כי ירידה בתפקוד של אנזימים מסוימים פוגע בתחזוקה השוטפת של הקרנית כך שהיא מתחילה להתעוות. ישנה תיאוריה אחרת לפיה שפשוף תכוף של העיניים (למשל בעקבות גירוי אלרגי) גורמת לטראומות קטנות לקרנית, אשר מצטברות בסופו של דבר לפגיעה משמעותית יותר.
כיצד מאבחנים קרטוקונוס?
כאמור התלונה העיקרית היא על פגיעה בראייה, כאשר בדיקות ראייה לא בהכרח יספיקו כדי לאבחן קרטוקונוס. כדי לאבחן את המחלה בצורה מדויקת וחד משמעית אפשר לבצע בדיקות למיפוי הקרנית, אשר מתמקדות בעובי הקרנית, צורתה והתפקוד שלה. כמובן שכדי להגיע לבדיקות מיפוי הקרנית צריך לחשוד בכך שקיימת בעיה חמורה יותר מאשר קוצר ראייה – וזה תפקידם של רופאי עיניים ואופטומטריסטים מקצועיים ומנוסים.
בגלל שישנו קושי לאבחן את המחלה ובגלל גורם הסיכון התורשתי, מומלץ לקרובי משפחה של חולים בקרטוקונוס להקפיד על בדיקות ראייה תקופתיות.
כיצד מטפלים בקרטוקונוס?
יש היום כמה טיפולים אפשריים הבחירה ביניהם תלויה מאוד בחומרת המחלה. בשלביה הראשונים אפשר להסתפק בטיפולים שמרניים ובהתאמת משקפיים או עדשות מגע, במקרים חריפים יותר יש צורך בפעולות כירורגיות.
ההחלטה האם להשתמש במשקפיים או עדשות מגע לקרטוקונוס תלויה גם במצב של המחלה וגם בהעדפות של החולה. פעמים רבות עדשות מגע הן הפתרון הטוב ביותר, במיוחד כאשר המחלה פוגעת רק בעין אחת או כאשר יש הבדל בחומרה בין העיניים. חשוב לדעת שפעמים רבות התאמת העדשות לוקחת זמן ודורשת ניסוי של עדשות שונות. כל התהליך חייב להיות מלווה באיש מקצוע וכמובן בדיקות ראייה תקופתיות כדי לבחון האם ישנה החמרה.
במקרים שבהם הקרנית דקה מאוד או מצולקת אין ברירה אלא לפנות להליך כירורגי של השתלת קרנית. היעילות של הטיפול גבוהה מאוד, אך מדובר בניתוח מסובך עם זמן החלמה של שנה . תמיד יש לנסות ולדחות את השתלת הקרנית מכיוון שהיא מחזיקה בערך 20 שנה .לכן משתדלים להימנע מכך כל עוד ניתן. טיפול כירורגי נוסף הוא החדרת שתל טבעת שתפקידו לתמוך בצורה התקינה של הקרנית. בכמה שנים האחרונות מתבצע טיפול שנקרא קרוסלינקינג (cross linking) שמחזק את סיבי הקרנית, מוריד עיוותים צילנדר ותופעות לוואי.
לסיכום, קרטוקונוס היא מחלה אשר פוגעת בצורת הקרנית וכתוצאה מכך פוגעת בראייה. חשוב מאוד לאבחן את המחלה בשלב מוקדם כדי להתחיל לטפל, לשפר את איכות החיים ולמנוע החמרה.
המאמר נכתב ע"י מני בן חיים
אופטומטריסט קליני – .M.s.c
