בהסדר עם כללית פלטינום
ומאוחדת שיא
מחלות עיניים מסוימות יכולות לקבל מענה רפואי מצוין כשמאבחנים נכון ומוקדם ומטפלים בכך. אחת המחלות שגורמות לליקויי ראייה קשים היא קרטוקונוס, מחלה שחיוני לאבחן כמה שיותר מוקדם כדי לטפל בה לפני שהיא מחמירה. המודעות לכך היא המפתח לשיפור במצב הראייה, במיוחד משום שהיא נחקרת כל הזמן והגילויים בה עוזרים להבין אותה.
מהי קרטוקונוס?
זוהי מחלה שפוגעת בקרנית העין והיא מורכבת מהמילים קונוס וקרנית, ביוונית. מה שמעיד על הליקוי שהיא גורמת – קרנית העין הולכת ומשתנה במבנה שלה והופכת מכיפה נורמלית לקונוס שגורם לליקויי הראייה, כלומר צורת חרוט.
מה חשוב לדעת על מבנה העין?
מבנה העין בנוי מקרנית, שהיא החלק הקדמי שקולט את האור ושובר את הקרניים ובכך גם קולט את התמונה שאנחנו רואים. עובי הקרנית הנורמלית הוא 0.5-0.8 מ"מ ומשתנה בכל שטח הכיפה עד הקצוות, וקוטרה בממוצע 11 מ"מ. היא זאת שממקדת את הראייה וגם אחראית לעוצמת היכולת האופטית של העין. לכן, פגיעה בה משמעה פגיעה בראייה. במקרה הזה, שינוי במבנה שלה משנה גם את סוג הראייה והקליטה של קרני האור.
מה קורה כשיש קרטונקונוס?
זוהי מחלה תורשתית שפוגעת באחד ל-2,000 איש, ובמהלכה מבנה הקרנית משתנה מכיפה לקונוס. בכך נוצרים עיוותי הראייה הקשים בהדרגה, החל מגיל ההתבגרות ובעיקר אצל אנשים צעירים. המודעות היא קריטית משום שרבים חושבים שהמחלה מופיעה גם אצל אחרים שאינן מודעים לה אבל סובלים מליקויי ראייה שונים בדרגות חומרה שונות מבלי להבין שיש להם בעיה.
האם שתי העיניים לוקות בה?
לא תמיד באותה דרגת חומרה וזה עניין שניתן לבדיקה. זה גם הגורם לכך שלא תמיד מודעים שיש בעיה. לא פעם יש שוני בין חומרת הליקויים בין עין שמאל לימין ולפעמים זה קורה רק בעין אחת בלבד.
האם זה מוביל לעיוורון?
הקצב משתנה ממטופל למטופל ותלוי בגורמים רבים, ובעיקר גם באבחון נכון ומוקדם. ברוב המקרים אפשר להתחיל לטפל במחלה מיד ובדרגות הקלות שלה באמצעות עדשות מגע מיוחדות לקרטוקונוס ורק במקרים מסוימים (בערך 15 אחוז מהמקרים )היא מחמירה עד כדי כך שנזקקים להשתלת קרנית. השתלות קרנית הן נפוצות מאוד ופותרות את הבעיה בשביעות רצון מלאה, ולכן רצוי להתחיל לטפל בזה כמה שיותר מהר כדי לעקוב אחר מצב העיניים וההתקדמות של המחלה. עם זאת, אין מהלך ברור וצפוי והקצב יכול להחמיר בקצב מהיר יותר.
מה גורם למחלת הקרטוקונוס ?
לפי מחקרים אחרונים המחלה נגרמת בגלל בעיית מאזן של אנזימים שגורמת לרדיקלים חופשיים פוגעים בחלוני הקרנית. הגורם הראשוני הוא תמיד גנטי ולכן המחלה תורשתית.
מה עושים?
אם ידוע המקור הגנטי ואם יש במשפחתכם מי שחולה בה יש להיבדק ולוודא שאינכם מפתחים את התסמינים. הדרך הנכונה ביותר לבדיקה היא צילום קרנית אצל האופטומטריסט פעם בשנה . יש גם דברים שאפשר לעשות על מנת לשמור על העין ומצבה, כמו להימנע מפגיעה פיזית בחלבוני הקרנית על ידי מגע אגרסיבי בעיניים (שפשוף העין) או החלשה שלה בגלל חשיפה מוגזמת לשמש.
מה קורה לראייה בגלל קרטוקונוס ?
קליטה לא נכונה של קרני האור בקרנית שהתחילה להתעוות גורמת לכך שלא מבחינים בפרטים שונים בכל שדה הראייה ההיקפי בגלל הופעת צללית בתמונה. הקרנית פשוט אינה קולטת את כל קרני האור, במיוחד כשיש הרבה ממנו. קשה לקרוא ולמקד את העין, ראיית הלילה נפגמת ועלולה להופיע הילת אור סביב חפצים בשל כך. הפגיעה בראייה פוגעת גם ביכולת לנהוג.
קרטוקונוס אבחון
מגיעים לאבחון מוקדם , כיום מומלץ לעשות מיפוי קרנית מגיל 10 . מומלץ לעשות מיפוי קרנית פעם בשנה ולעדכן את האופטומטריסט אם יש קרטוקונוס במשפחה המורחבת . ככל שנאבחן ונטפל יותר מוקדם כך אפשר למנוע נזק בלתי הפיך ונמנע גם את הצורך בטיפולים מסובכים הרבה יותר מאשר האמצעים הפשוטים יחסית שמאפשרים טיפול בשלבים מוקדמים. הבדיקה אצלנו מקיפה ונעשית בציוד מתקדם בעולם . יש כמה סוגי טיפולים שעומדים לרשותכם, לפי מצבכם, ממשקפיים ועדשות מגע מיוחדות לטיפול בקרטוקונוס המותאמות לפי חומרת המצב.
המאמר נכתב ע"י מני בן חיים
אופטומטריסט קליני – M.s.c.