אבחון גלאוקומה בעיניים

גלאוקומה (ברקית, בעברית) היא לא מחלה אחת העומדת בפני עצמה אלא קבוצה שלמה של מחלות. המשותף להן הוא שכולן באות לידי ביטוי בפגיעה בעצב הראייה, כשרובן קשורות באופן כזה או אחר לעלייה ברמת הלחץ התוך עיני. בקבוצה זו ההפרעה השכיחה מכולן היא תוצאה של חסימת דרכי הניקוז בזווית העין (במפגש הקרנית ושכבת לובן העין ליתר דיוק).

דרכי הניקוז אחראיות לסילוק הנוזל התוך עיני וכאשר ישנה חסימה, הנוזל מצטבר והלחץ התוך עיני מתחיל לעלות. העלייה בלחץ מובילה במהלך הזמן לפגיעה בעצב הראייה במקולה ובאזור הדסקה. בהמשך, הנזק הולך ומחמיר ומתחילים להופיע תסמינים שונים, כשבעיקר מדובר בהצטמצמות של שדה הראייה עד כדי מצב של עיוורון מוחלט.

באופן כללי ניתן לראות כי הפגיעה בעצב הראייה היא תוצאה של הפרת שיווי המשקל בין קצב ייצור הנוזל התוך עיני לבין קצב פינוי הנוזל או ניקוזו. הגוף הריסני הוא המוקד שבו מיוצר הנוזל התוך עיני, בלשכה האחורית של העין, כשללשכה הקדמית הוא מגיע לאחר שהוא עובר דרך האישון. במצב תקין, הנוזל נאסף בזווית העין על ידי רשת הטרבקולום ולבסוף מתנקז למערכת הוורידית דרך תעלת Schlemm (אם כי כשליש מהנוזל מתנקז דרך המערכת האובאוסקלרלית).

כל גורם שהוא שיוביל לחסימת הזווית ובעקבות כך להגדלת הלחץ שיוצר הנוזל, יוביל בהמשך לפגיעה בעצב הראייה ובהמשך אף עלול להוביל לעיוורון.